אל"ם אמתי ירוחם

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררה משפחת ורהפטיג, ההורים – נתן ומרים (מירל), ושלשת ילדיהם – דבורה, אליקים וירוחם בפשמישל שבפולין. בספטמבר 1939 אחרי הפצצה כבדה, נכבשה העיר על-ידי הגרמנים שהחלו מיד במעשי טבח. אחרי שבוע נכנס לעיר הצבא הסובייטי והעיר חולקה משני עברי נהר הסן לשניים, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים אפשרו לקיים חיים סבירים יחסית. ב- 22/6/1941 לאחר כשנה וחצי של אשליה, כבשו הגרמנים את כל העיר ואילצו את היהודים לענוד את הטלאי עם מגן דוד במרכזו. בקיץ 1942 הקימו הגרמנים את הגטו היהודי והורו לכל היהודים לעבור לתוכו תוך 48 שעות. כעבור כמה שבועות החל גירוש היהודים למחנות ההשמדה, ב- 24/7/1942 נלקחו הוריו ואחותו להשמדה במחנה בלז'ץ. ירוחם ואחיו הסתתרו מחוץ לגטו. אחרי זמן מה נתפס ירוחם על-ידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ. הוא הגיע למחנה ב- 16/2/1943 והמספר 102577 קועקע על זרועו. הוא עבד במחנה בעבודות כפיה עד ינואר 1945 . עם התקרבות הצבא הרוסי ופינוי המחנה, נשלח ל"אבנזה" – תת מחנה של "מטהאוזן" לשם הגיע ב 29/1/1945. ב- 6/5/1945 שוחרר מחנה אבנזה על-ידי הצבא האמריקאי. ירוחם ניצל, חסר כל, ללא בית וללא משפחה. אחיו אליקים נרצח מחוץ לגטו במהלך 1943.

 

אחרי השחרור מהמחנה, וההכרה שהוא נשאר לגמרי לבד וללא כל, החליט לעלות לפלשתינה. גופים רבים עסקו בארגון הפליטים באירופה והכנתם לעליה ארצה. ירוחם הועבר לאיטליה והצטרף לקורס של ההגנה וגם נשאר שם כמדריך. משם עבר לעבוד בשירות ההעפלה ועסק ברכש. ירוחם נמצא מתאים לקורס טייס של חיל האוויר והתחיל בהכשרתו באיטליה. אחרי חמישה חודשי הכשרה באיטליה הגיע ארצה והצטרף לקורס מספר 1 אותו סיים במסדר ענידת הכנפיים באוגוסט 1950. במהלך שרותו עברת את שמו מורהפטיג לאמתי.

 

לאורך השנים מסיום קורס טייס ועד שחרורו ב 1972 שירת ירוחם במגוון תפקידים בחיל האוויר, ביניהם תפקידי פיקוד והדרכה בבית הספר לטיסה, הדרכה בבית הספר לפיקוד ומטה ותפקידי מטה שונים. היה ראש לה"ד אוויר 5 (מחלקת הדרכה) – אחראי לכל תחום האימונים וההדרכה של צוותי אוויר וקרקע. תפקידו האחרון היה רמש"ל ראש מחלקת השלישות בדרגת אלוף משנה, אחראי לכל תחום כוח האדם והמנהלה בחיל האוויר. במהלך השירות השלים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב (1958-1953) ובאוקטובר 1965 קיבל רישיון עורך דין והצטרף ללשכת עורכי הדין בישראל. בשנים 1972-1970 למד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב (תואר אותו לא השלים בשל מינויו לראש מחלקת העלייה של הסוכנות בצפון אמריקה).

 

ב- 31/3/1972 השתחרר משירותו בחיל האוויר ויצא לארה"ב עם משפחתו לשמש כראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה. בתפקיד זה שימש עד 1974. במהלך תקופה זו התגוררה המשפחה בניו יורק. לאחר שובו ארצה התמנה למנהל מפעל הסוכר בעפולה. באחת מנסיעותיו לעבודה בשנת 1975 נהרג בתאונת דרכים. מערבל בטון התהפך עליו בצומת ינאי.