רס"נ ביבר ישראל

בשואה

לפני פרוץ מלחמת עולם הורי היו אנשים עמידים ממעמד בינוני גבוה. אבא היה רוקח ואימא הייתה מורה בבית ספר תיכון. לאחר פרוץ המלחמה וכניסת הגרמנים, הגרמנים אספו כל היהודים בעיר, כולל אותנו. היהודים הובלו במין תהלוכה צפופה ומי שהיה בשולי התהלוכה ספג מכות. אני, איני יודע איך נזרקתי מהתהלוכה וספגתי מייד שתי מכות בראש מכת רובה של חייל גרמני והוא התכוון לירות בי. אימי שראתה את זה נשכבה עלי והיא ספגה את הכדור בכתף נשארה כך ועשתה עצמה מתה וכאילו גם אני מתתי. כאשר התהלוכה עברה אנשי העיר שהכירו את אימי אספו אותנו וחובש רומני חבש לה את הכתף.בינתיים אימי שילמה למשהו שיביא את אבי ואת אחי ממקום הכינוס והוא באמת הצליח למצוא אותו ולהביא אותו אילינו לאחר שהסירו מבגדיו את הטלאי הצהוב.
לאחר מספר ימים ששהינו בביתו של הרומני שאסף אותנו, אבא שלי הצליח לרכוש מין צריף קטן בדלתה של הנהר פרוט ושם נשארנו עד השחרור ע"י הרוסים. בזמן שהיה בצריף זה לאבא שלי היה מספיק אמצעים כדי לשלם לרומני אחד שדאג לנו לאוכל במשך כל התקופה.
בגלל ההלם של המכות שספגתי בראש והפחד לא יכולתי לדבר כשנה וחצי.
לאחר השחרור לא יכולנו לחזור לעיר ממנה באנו כי הבית היה תפוס ולכן עברנו לבוקרסט. שם אבא שלי רכש בית והתחיל מייד בפעילות לעלות לארץ. בהתחלה יצאתי במסגרת עליית הנוער, הורי הצטרפו מאוחר יותר. מייד לאחר עלייתי ארצה הועברתי לכפר יהושע שם גרתי בביתו של אחד האיכרים. בכפר יהושע למדתי בבית ספר חקלאי.

תקומה

בכפר יהושע הקירבה לרמת דוד השפיעה בעצם על הרצון שלי ללכת לקורס טיס. לידי עמד רן פקר הצעיר ושנינו שאפנו לאותו הדבר. כאשר סיפרתי לאימי שאני מתכוון ללכת לקורס טיס הזכירה לי את המכה שקיבלתי בראש ושזה עלול להשפיע על יכולת הטיסה שלי. הרגעתי אותה שאם יקבלו אותי אז אהיה בסדר כי יעקבו אחרי.

זייפתי את הגיל והתגייסתי בגיל 17 והתקבלתי לקורס טיס מס' 14. מאחר והייתי חובב רדיו ושמעתי על קורס אלחוטאים ובנוסף בקורס טיס שלי היה מספר רב מדי של חניכים שמחו שאני רוצה לעבור לקורס אלחוטאים. את הקורס סיימתי כחניך מצטיין ב- 4.1953. לאחר הקורס הוצבתי בטייסת 103.

בשחקים

בטייסת 103 השתתפתי בכל הטיסות המבצעיות הרבות, טסתי על כל סוגי המטוסים, דקוטה, נורד, B17, הרקולס, קטלינה, קונסול ואנסון. טסתי בסדיר ובמילואים עד גיל 56 בשנת 1986. השתתפתי במטס הצנחה במיטלה והשתתפתי במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לאחר השלמת פעילות מבצעית ובעקבות החלטת הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, נשלחתי ללמוד הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת באר שבע.
הספקתי להשתתף גם במלחמת לבנון הראשונה כקצין קשר תאלמ"ג.

לאחר השחרור

לאחר השחרור התחלתי לעבוד בדואר. התקדמתי עד דרגת מנהל מחלקת תדרים, רישוי אלחוטי ותחיקה.בתפקיד זה הייתי נציג מדינת ישראל במוסדות בינלאומיים ITU, וועדות תדרים בינלאומיות. במסגרת תפקידי עברתי השתלמויות הסמכה ע"י USTTI אוניברסיטת ג'ורג'טאון והשתלמויות בחברות מובילות בארה"ב.
בארץ למדתי באוניברסיטת בר אילן מדיניות חוץ וביטחון. יש לי תעודות הערכה משישה נשיאים של ארה"ב על פעילותי לשיתוף פעולה עם ארה"ב.
יצאתי פעמיים לפנסיה, בפעם הראשונה ממשרד התקשורת לאחר 35 שנות עבודה בשנת 1989. בפעם השנייה מחב' מוטורולה אחרי 20 שנות עבודה ב-שנת 2009.
מאז אני עוסק בעיתונות, ובוחן טייסים במקצועות RT.
יש לי ארבעה בנים ותשעה נכדים.