רס"ן דגני נחום

בשואה

עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, נמלטתי עם משפחתי מזרחה. בברית המועצות עבדתי בקולחוז כטרקטוריסט, ואחר כך גויסתי לצבא האדום ובסוף הגעתי לעבודה בבית חרושת למנועי 38-MIKULIN, שציידו את מטוסי הקרב שְׁטוּרְמוֹבִיק (2-IL). בית החרושת היה ליד העיר קויבישב (Kuibishev). למדתי בטכניון של בית החרושת מספר 24, ואחר כך שנתיים בטכניון/מכון למהנדסי מנועים. ב-1947 נמלטתי לרומניה.

תקומה

עבדתי ב"בריחה" וב"עלייה" באיטליה, ואחר כך גויסתי לקורס הטיס של ניצולי השואה ברומא, איטליה, קורס מס' 2.  עם סיום הקורס עליתי ארצה, ב-6.12.1948 במטוס (תובלה) קומנדו (46-C). אמנם הייתי ב"הגנה" ובצה"ל ממאי 1948, אבל רק בהגיעי ארצה התגייסתי רשמית, וזאת רק בדצמבר 1948.

בשחקים

חוץ מלימודים ואימונים בטייסת 100, קיבלתי כנפי טיס "ק" (קישור וסיור) ב-1951.  עברתי קורס מדריכי לינק [מדמה טיס] וקורס בקרים מס' 1.

פעלתי במודיעין חיל האוויר במשך הרבה שנים והשתחררתי באפריל 1969.

לאחר השחרור

פעלתי כקצין ביטחון של "אל על" בלונדון, אנגליה.

בחוזרי ארצה ב-1972 פעלתי במשך כ-20 שנה במשרד הביטחון (רכש/מנה"ר אוויר) כולל ארבע שנים בניו יורק.

 נחום דגני נפטר ב- 1981.