רס"ן יבין אפרים

בשואה

 

נולדתי כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אבי, יעקב, עבד באותם ימים כמנהל חשבונות בחנות כל-בו, ואמי, סופיה, ניהלה מתפרה עם שש עובדות. ב-27.6.1941 הלך אבי בן ה-34 למשטרת יאסי על מנת לקבל אישור עבודה, ומשם לא שב. לימים התברר מפי עדי ראייה כי אבי נורה ונהרג בעת ניסיון בריחה נואש על ידי חיילים אשר שמרו על קרונות הרכבת הידועה לשמצה, ואשר עליה נכתב כה רבות. במהלך המלחמה, עד אוגוסט 1944, הסתתרנו אמי ואנוכי במרתף הבית. ב-1947 עברנו לעיר הבירה ושם הצטרפתי כחניך לתנועת "השומר הצעיר".

 

 

תקומה

 

ביוני 1951 עליתי עם אמי לארץ דרך נמל חיפה באמצעות האנייה "טרנסילבניה". לאחר שהייה קצרה במחנה קליטה הועתקנו ל"מעברת חירייה" שליד תל אביב. בסוף אותה שנה הצטרפתי בגפי לקבוצת ילדים אשר המאפיין המרכזי שלהם היה הרקע והמוצא של הילדים – שואת אירופה. במסגרת קבוצה זו התחנכתי במוסד החינוכי בקיבוץ גן שמואל.

גרעין האהבה לטיס נזרע בימים שלפני הגיוס כאשר שלושה מבני כיתתי,כולל יוסף שחר ז"ל ויבדל"א אברהם פנחס (לימים נווט בחיל האוויר) התקבלו לקורס טיס. אלו היו ימים שתחושת השליחות שפעפעה בנו ובחברינו (שלושה במספר) שהתנדבו לצנחנים,ינקה במודע או שלא במודע, מתוך החוויות וטראומות הילדות של מלחמת העולם השנייה.

 

 

בשחקים

 

עם גיוסי לצה"ל באוגוסט 1956 בהיותי בן 17 ושלושה חודשים (אישור אמי נדרש לכך) עברתי לטירונות חיל אוויר ואולם באוקטובר הטירונות נקטעה עם פרוץ מלחמת סיני. בתקופה זו עסקנו בליווי שיירות הטנקים הצרפתיים שהגיעו לחיפה והועברו לדרום. עם שוך הקרבות חזרתי עם חבריי לקורס (25).

אחרי "צ'ק 80" ב"הרווארד" עברתי לטייסת 100, שם קיבלתי כנפי סיור/קישור ("כנפי ק'") ב-1958. שירתי במסגרת טייסת 100 בגפים השונים אשר כללו את רמת דוד, פיקוד הדרום ומרחב אילת.

בתחילת שנות השישים השתחררתי מצבא קבע וחזרתי לקיבוץ גן שמואל להתערות בחיי הקיבוץ.כאשר מפקד חיל האוויר דאז, עזר ויצמן, הגיע לקיבוץ כדי לגייס אנשים לחזור לקבע לחיל האוויר הייתי כבר בתהליך של יציאה ללימודים באוניברסיטה העברית.

במשך כל תקופת לימודיי בירושלים שירתי בטייסת 100, ותקופה מסוימת במהלך הלימודים הייתי במילואים בתנאי קבע. ברבות הימים הייתי מדריך גדנ"ע אוויר (שדה עין שמר) וזקפתי לזכותי כ-1500 זינוקים בדאונים כמו "קִירבִּי קַדֵט" ו"אולימפיה". כאשר שבתי מארה"ב לאחר השתלמות בתר-דוקטוריאלית הייתי במשך מספר שנים מפקד קורס טיס של גדנ"ע אוויר אשר נוהל בשדה חצרים. זה היה תפקידי האחרון בחיל האוויר עד שחרורי.

 

 

לאחר השחרור

 

בשנת 1962 התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית וסיימתי דוקטורט במדעי הרפואה ב-1970. ב-1971 נסעתי לארה"ב עד 1974 ושהיתי ב-UCLA וב-Harvard. ב-1974 התקבלתי כחוקר במדעי המוח במכון ויצמן וב-1988 קיבלתי פרופסורה. שימשתי כראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ומאז פרישתי לפנסיה ב-2004, אני משמש כפרופ' אמריטוס.