אל"ם לירון זאב

שואה

זאב לירון נולד בשנת 1924 כילד שני, מתוך חמישה ילדים, למשפחת לונדנר, משפחה שהייתה נטועה שנים רבות בעיר בנדין שבפולין. ערב מלחמת העולם השנייה היה זאב בדרכו לארץ ישראל אולם המלחמה השיגה אותו בגבול רומניה והוא נאלץ לחזור לבנדין. זאב היה חבר בתנועת הנוער "הנוער הציוני". באביב 1943 הקימו הגרמנים גטו בבנדין. זאב היה חבר במחתרת היהודית בבנדין ולקח חלק בפעולה להחרמת נשק מגרמני אתני מקומי. באוגוסט 1943 חיסלו הגרמנים את גטו בנדין ושלחו את שארית יהודי הגטו למחנה אושוויץ ובהם, זאב לירון ואחיו משה (מאניק). זאב נקלט במחנה ועל ידו קועקע המספר 132355. במחנה חברו האחים זאב ומאניק ליוסף רוזנזפט שהיה מכר של המשפחה והשלושה תכננו לברוח מהמחנה. תוך כדי גיבוש התכנית נתפסו השלושה, כנראה עקב הלשנה, נשלחו לבלוק 11 במחנה אושוויץ כשפסק דין מוות צפוי להם. בעקבות עזרתו של הסוהר של הבלוק, יעקב קוזלצ'יק, הם הצליחו לשרוד ולחזור לבירקנאו. בתחילת 1944 הועברו זאב ואחיו למחנה גינטר גרובה. ב-18 בינואר 1945 נטשו הגרמנים את מחנה גינטר גרובה והובילו את האסירים, בצעדת מוות, מערבה, לגרמניה. חלק מהדרך עשו האסירים רגלית וחלק בנסיעה ברכבת. במהלך הנסיעה קפצו זאב, אחיו ויוסף רוזנזפט מהרכבת. ב 27 בינואר הגיעו השלושה לכוחות הצבא האדום, עבורם היה זה סוף המלחמה.

תקומה

זאב עזב את פולין בשנת 1946 דרך אוסטריה והגיע למילנו שם הוא הצטרף לארגון "הבריחה". עיקר עיסוקו של זאב היה לארגן הסעת קבוצות פליטים יהודים לנקודות שם הם עלו על ספינות המעפילים בדרכם לארץ ישראל. באותה עת פנה אל זאב שאול אביגור והציע לו להצטרף לקורס טייס שנערך ברומא. זאב סיים את הקורס בהצלחה ב 11 בנובמבר 1948, עלה לארץ והצטרף לחיל האוויר.

בשחקים

בשנת 1950 עבר זאב לירון הסבה לטיסה קרבית וקיבל כנפי טייס קרב ב 1 באוגוסט 1950. זאב שרת כטייס בטייסת 101. כשהוקמה טייסת 105, טייסת מטוסי ספיטפייר, מונה זאב לסגן מפקד הטייסת. לימים נעשה זאב מדריך טיסה. כשעבר בית הספר לטיסה למחנה סירקין מונה זאב למפקד טייסת 140 שהייתה טייסת. O.T.U 

בשנת 1954 הקים זאב את הצוות האווירובטי של חיל האוויר. בשנת 1956 יצא זאב לקורס פו"מ בסיומו הוא מונה לרמ"ד מחקר בענף אוויר 4 (מודיעין חיל האוויר). שנתיים מאוחר יותר, ביולי 1958 הוא מונה לראש הענף והיה שותף בכיר בהכנות חיל האוויר למבצע "מוקד", תקיפת שדות התעופה של מדינות ערב בפרוץ מלחמת ששת הימים. תוך כדי שירותו נקרא זאב, מעת לעת, להיות שותף למשימות המוסד באירופה ותימן. בסוף יוני 1965 סיים זאב את תפקידו כראש ענף מודיעין ומונה לראש מחלקת הדרכה. תוך כדי תפקידו כרמ"ח הדרכה נקרא לזאב לקחת חלק במבצע של המוסד להבאת המיג 21 מעירק.

ב-5 ביוני 1966 הושאל זאב למוסד ומונה לראש שלוחת המוסד בווינה. ב-31 ביולי 1971, בגיל 49, פרש זאב לירון מצה"ל אבל לא לאורך זמן. באמצע 1973 פגש זאב, באופן מקרי, את האלוף רפאל איתן שהיה אז אלוף פיקוד הצפון. רפול ביקש מזאב לחזור לשרות כדי להיות מתאם הפעילות של חיל האוויר ופיקוד הצפון, תפקיד שבא לידי ביטוי מספר חודשים מאוחר יותר כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1978-1975 עמד זאב לירון בראש היחידה לשיתוף פעולה, יחידה שנועדה לתאם בין כוחות האוויר וכוחות הקרקע. באוגוסט 1978 יצא לירון לשנת לימודים במכללה לביטחון לאומי, בסיום הלימודים הוא צורף לצוות פרויקט שדות התעופה של חיל האוויר בנגב.

באוגוסט 1980 מונה זאב לירון לנספח צה"ל בצ'ילה ואקוודור, תפקיד אותו הוא מילא במשך שלוש שנים. ב-31 באוקטובר 1984, בגיל 62, השתחרר זאב לירון סופית משרות בצה"ל בדרגת אל"מ.

ב-31 בדצמבר 1957 נישא זאב לירון לגינה, בת קיבוץ נצר-סרני. לגינה וזאב נולדו, במהלך השנים, שלושה ילדים: דפנה, עידית ועומר, שמונה נכדים ונין.

לאחר השחרור

לאחר הפרישה שימש זאב לירון, במשך חצי שנה, בתפקיד יועץ מיוחד למפקד חיל האוויר של צ'ילה. במשך ארבע שנים שימש זאב כאיש קשר בין קיבוץ נצר סרני וממשלת צ'ילה, במסגרת פרויקט השבחת טנקים שנמכרו על ידי ישראל לצ'ילה. בשנת 1988 הצטרף זאב לירון לשותפות בעסק של אחיו משה (מאניק). למעשה כמעט עד יומו האחרון המשיך זאב לעסוק במסחר בין ישראל וצ'ילה.

זאב לירון נפטר ב 16 למאי 2014.