רס״נ פאר מרדכי

 

בתקופת מלחמת העולם השנייה היינו חייבים לענוד טלאי צהוב, לא היינו רשאים ללמוד בבתי ספר רומניים ולמדנו בבית ספר יהודי. מכיוון שמבנה ביה"ס הוחרם, למדנו כל כיתה בבית כנסת אחר.

השנאה ליהודים הורגשה בכל מקום, היינו מוגבלים בתנועה, אסור היה לצאת מהעיר ואסור היה לצאת לרחוב אחרי השעה תשע בערב. למזלנו, הצליח אבי לשחד את ראשי המשטרה והמוסדות המקומיים ולא נשלחנו למחנות הריכוז או העבודה.

 

 

מיד אחרי אוגוסט 1944 כשהממשלה הרומנית הפכה כיוון - נגד הגרמנים, התחילו תנועות הנוער הציוניות בפעולה אינטנסיבית. הייתי פעיל מאוד בתנועת השומר הצעיר. אבי שהיה ממנהיגי מפ"מ פעל רבות למען העלייה ארצה. ב-1948 אסרה הממשלה על פעילות ציונית ועל עליה. ב-1950 התחילו לאשר הגירה ארצה. אני עם הוריי עלינו ארצה בפברואר 1950 באוניה טרנסילבניה. את השנתיים הראשונות בארץ עברתי במוסד החינוכי של קיבוץ שער העמקים. התגייסתי לנח"ל יחד עם הקבוצה, לאחר זמן מה עזבתי והתנדבתי לקורס טיס מספר 16.

 

 

אחרי סיום קורס הטיס, טסתי בספיטפייר בטייסת 105, מטאור בטייסת 117 ובין הראשונים שטסו באורגן בטייסת 113. בשנים 1957-8 שימשתי כבקר ראשי ביחידת הבקרה 333. במילואים טסתי בפוגה בטייסת 147.

אחרי מבצע קדש התמניתי לקצין המבצעים של בסיס תל-נוף (בח"א 8) ובמלחמת ששת הימים הייתי קצין המבצעים של הטייסת והבסיס כולו. במלחמת יום כיפור גויסתי לטייסת "ארקיע" למשך 6 חודשים.

ב-1983 יזמתי, הקמתי וניהלתי יחידה לייעול וחיסכון שחסכה לחיל האוויר מאות מיליוני דולרים.

השתחררתי בדרגת סגן ומהלך תקופות שירות מילואים הועלתי לדרגת רס"ן.

 

 

ב-1961 סיימתי לימודי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1961-9 עבדתי בשירות הממשלה כשתפקידי האחרון היה – ממונה על קידום הייצוא של המדינה.

בשנים 1971-82 טסתי בחברת ארקיע, פוטרתי מהחברה עקב פעילותי בוועד הטייסים.

בשנים 1982-2007 פעלתי כיועץ כלכלי עצמאי, בתקופה זו 12 שנים ברומניה.

ב 2008-10 שימשתי כאחראי לייעול וחיסכון בחברת הייטק – BATM.

פנסיונר מגיל 60, השתחררתי משירות קבע בגיל 23.

 

מרדכי פאר נפטר ב- 24.ליולי 2020, יהי זכרו ברוך.